מיגון אש פאסיבי מול מיגון אש אקטיבי: מה ההבדל ואיך משלבים ביניהם?

מיגון אש פאסיבי מתייחס בעיקר לרכיבי המבנה ולפתרונות שמטרתם לשמור על הפרדות אש, להאט את התפשטות הלהבות והעשן ולשמור על עמידות של אלמנטים שונים במשך פרק הזמן שנדרש לפי התכנון והדרישות הרלוונטיות. בין הפתרונות ניתן למצוא אלמנטים עמידי אש, דלתות אש, מחיצות, איטומים סביב מעברי תשתית ופתרונות נוספים המוטמעים במבנה עצמו.

לעומת זאת, מיגון אש אקטיבי כולל מערכות שמזהות אירוע או מגיבות אליו באמצעות פעולה. מערכות גילוי אש ועשן, ספרינקלרים, מערכות כיבוי אוטומטיות, מערכות שליטה בעשן ואמצעי התרעה הם דוגמאות לפתרונות אקטיביים. באתר תעשיות מיגון אש מוצגים בין היתר שירותי גילוי וכיבוי אש, מערכות ספרינקלרים, ציוד כיבוי, מנדפים ומערכות שחרור עשן. 

מה כולל מיגון אש פאסיבי?

מיגון אש פאסיבי מתחיל בתכנון המבנה. במקום להסתמך רק על מערכת שתזהה את השריפה לאחר שהיא מתחילה, התכנון הפאסיבי מגדיר כיצד המבנה עצמו יתמודד עם התפשטות האש והעשן. הרעיון הוא ליצור הפרדות בין אזורים ולהשתמש ברכיבי בנייה בעלי מאפייני עמידות ותגובה לאש בהתאם לדרישות התכנון והתקנים הרלוונטיים.

דוגמה נפוצה היא הפרדת אש בין חללים או בין קומות. כאשר קיימת הפרדה מתאימה, האש והעשן אינם אמורים לעבור באופן חופשי מאזור אחד לאחר. דלת אש, קיר או מחיצה מתאימים יכולים להיות חלק ממערך כזה. גם מעברים של כבלים, צנרת ותעלות דרך קירות ורצפות דורשים התייחסות, משום שכל מעבר כזה עלול ליצור נקודת חולשה בהפרדת האש אם הוא אינו מטופל כראוי.

נושא נוסף הוא בחירת חומרי בנייה וגמר. בישראל קיימות דרישות הנוגעות להתנהגות חומרים בשריפה ולעמידות של רכיבי בניין. במאגר דרישות בטיחות האש של המדינה מופיעות התייחסויות לחומרי בנייה, ציפוי וגימור ולתקנים הרלוונטיים, בהתאם לסוג המבנה ולרמת הסיכון. 

אילו פתרונות נחשבים למיגון אש פאסיבי?

אחד המרכיבים המרכזיים הוא הפרדות אש. מטרתן לחלק את המבנה לאזורים כך שאירוע שריפה באזור מסוים לא יתפשט במהירות לכל המבנה. התכנון יכול לכלול קירות, מחיצות, רצפות, תקרות ודלתות בעלי מאפיינים מתאימים. מידת ההפרדה והדרישות המדויקות משתנות לפי סוג המבנה, השימוש בו, הגודל, מספר הקומות וגורמי סיכון נוספים.

פתרון נוסף הוא איטום מעברי תשתית. במבנים קיימים פתחים רבים עבור חשמל, תקשורת, מים, מיזוג ומערכות נוספות. כאשר תשתית עוברת דרך אלמנט שאמור לספק הפרדת אש, יש צורך בפתרון מתאים סביב המעבר. ללא טיפול נכון, פתח קטן יחסית עלול לפגוע בתפקוד של ההפרדה בעת שריפה.

גם דלתות אש, תריסים ודמפרים יכולים להשתלב במערך הפאסיבי. חלק מהפתרונות קשורים באופן ישיר למבנה וחלקם מתחברים למערכות אחרות. לדוגמה, מערכות מיזוג ואוורור עשויות לכלול רכיבים שנועדו לסייע בשמירה על הפרדות בין אזורים. במסמכי דרישות רשמיים מופיעות התייחסויות לדמפרים ולמערכות מיזוג ואוורור במצבים שבהם נדרשת הפרדת אש בין שימושים או אזורים שונים.

מה כולל מיגון אש אקטיבי?

מיגון אש אקטיבי מבוסס על מערכות שמזהות אירוע, מתריעות או מבצעות פעולה בעקבותיו. מערכת גילוי אש ועשן היא אחת הדוגמאות המרכזיות. היא יכולה לזהות סימנים לאירוע ולספק התרעה מוקדמת, בהתאם לסוג הגלאים, לתכנון המערכת ולתנאי הסביבה שבהם היא מותקנת.

מערכת ספרינקלרים היא דוגמה נוספת. במקרה של התפתחות שריפה, המתזים מתוכננים להגיב לחום ולהפעיל כיבוי באזור שבו התנאים מתאימים להפעלה. מערכות נוספות יכולות להשתמש במים, בגז, בחומרים ייעודיים או בטכנולוגיות אחרות, בהתאם לסיכון ולסוג החלל. במסמכי הרשות מופיעות דרישות שונות לתכנון, התקנה ותחזוקה של מערכות גילוי וכיבוי, לרבות מערכות מים וגז. 

מערכות שליטה בעשן הן נדבך נוסף. במבנים מסוימים נדרש פתרון שמטרתו לשלוט בתנועת עשן וחום באמצעות מפוחים, פתחים, דמפרים ורכיבים נוספים. הדרישה אינה זהה בכל מבנה, ולכן יש לתכנן את המערכת בהתאם לאופי הבניין, לשימושים ולדרישות הבטיחות. במסמכי כבאות רשמיים מופיעות דרישות לתכנון והתקנה של מערכות שליטה בעשן במקרים שבהם הן נדרשות.

טבלת השוואה בין מיגון אש פאסיבי לאקטיבי

למה לא מספיק לבחור רק מערכת אקטיבית?

מערכת גילוי או כיבוי יכולה להיות מתקדמת מאוד, אבל היא אינה מחליפה את התכנון הפאסיבי של המבנה. לדוגמה, גלאי יכול לזהות עשן ולהפעיל התרעה, אך הוא אינו מחליף קיר או מחיצה שנועדו להפריד בין אזורים. באופן דומה, מערכת ספרינקלרים יכולה להתמודד עם התפתחות שריפה, אך היא אינה אמורה להחליף את כל אמצעי הפרדת האש שנדרשים במבנה.

ההבדל חשוב במיוחד במבנים גדולים, שבהם קיימים חללים רבים, מערכות תשתית מורכבות ומסלולי מילוט שונים. במקרה של שריפה, יש משמעות לזמן שעובר מרגע גילוי האירוע ועד לפינוי, הגעת צוותי החירום ושליטה באש. שמירה על הפרדות מתאימות יכולה לצמצם את קצב ההתפשטות ולאפשר למערכות האקטיביות לפעול בתנאים טובים יותר.

גם דרישות הרשויות משקפות את הצורך בשילוב בין אמצעי בטיחות שונים. במסמכי כבאות מופיעות, בהתאם לסוג העסק והמבנה, דרישות למערכות גילוי, כיבוי, שליטה בעשן, התאמת חומרי בנייה ובדיקות אינטגרציה בין מערכות בטיחות אש.

איך משלבים בין מיגון אש פאסיבי לאקטיבי בתכנון המבנה?

השלב הראשון הוא מיפוי הסיכונים והמאפיינים של המבנה. יש לבחון את השימושים השונים, גודל השטחים, גובה המבנה, מספר הקומות, סוג החומרים הנמצאים בו, מקורות סיכון, מערכות החשמל, מערכות האוורור, מסלולי המילוט ונקודות שבהן קיימת אפשרות להתפשטות אש או עשן.

לאחר מכן ניתן להגדיר אילו הפרדות נדרשות ואילו מערכות אקטיביות מתאימות. לדוגמה, מבנה מסחרי עשוי לכלול הפרדות אש בין אזורים שונים, מערכת גילוי אש, ספרינקלרים, ציוד כיבוי, כריזת חירום ומערכת שליטה בעשן. לא כל מבנה דורש את כל הפתרונות באותה צורה, ולכן התכנון חייב להתבסס על דרישות המבנה ולא על רשימת ציוד כללית.

השלב החשוב הבא הוא תיאום בין המערכות. כאשר מערכת גילוי אש צריכה להפעיל מערכות נוספות, יש להגדיר מראש את רצף הפעולות. למשל, אירוע גילוי עשוי להוביל להפעלת התרעה, הפעלת מערכות מסוימות, שחרור עשן או הפסקת פעולה של מערכות אחרות. במסמכי כבאות מופיעה דרישה לבדיקת אינטגרציה בין מערכות בטיחות אש במקרים הרלוונטיים, כולל תיעוד של משטר ההפעלות.

מה התפקיד של מערכות גילוי אש בתוך מערך ההגנה?

מערכות גילוי אש הן חוליה מרכזית במיגון האקטיבי משום שהן מאפשרות לזהות את האירוע ולהעביר התרעה. תכנון המערכת כולל בחירה של סוגי גלאים, מיקום הגלאים, חלוקת האזורים, סוג הרכזת, אמצעי ההתרעה וחיבורים למערכות נוספות.

בחירת הגלאים אינה אחידה לכל חלל. במשרד רגיל יכולים להתאים פתרונות שונים מאשר במטבח, מחסן, חדר מכונות, חלל גבוה או אזור שבו קיימים תנאים סביבתיים מיוחדים. גם מיקום הגלאים משפיע על יכולת הגילוי, ולכן יש להתחשב בגובה התקרה, זרימת האוויר, אבק, טמפרטורה, מבנה החלל וסוג הפעילות המתקיימת בו.

בישראל קיימות דרישות לתכנון, התקנה ותחזוקה של מערכות גילוי אש ועשן בהתאם לתקנים הרלוונטיים. במסמכי דרישות רשמיים מצוין, למשל, הצורך במערכת גילוי אש ועשן לפי ת"י 1220 חלק 3 ובתחזוקה לפי ת"י 1220 חלק 11 במקרים שבהם דרישה זו חלה.

איך ספרינקלרים משתלבים עם מיגון אש פסיבי?

מערכת ספרינקלרים אינה עומדת בפני עצמה. היא יכולה להיות חלק ממערך שבו קיימות הפרדות אש, מערכות גילוי, ציוד כיבוי ומערכות נוספות. כאשר מתכננים מערכת ספרינקלרים, יש להביא בחשבון את מבנה החללים, גובה התקרה, השימושים, עומס האש, מיקום המדפים והציוד ואת תשתיות המים הנדרשות.

הפרדות אש יכולות לסייע בהגבלת התפשטות האירוע, בעוד הספרינקלרים מספקים תגובה באזור שבו מתפתחת השריפה. לכן שילוב נכון מאפשר לכל שכבת הגנה לבצע את התפקיד שלה. תכנון לקוי של אחת השכבות עלול להשפיע גם על יעילות השכבות האחרות.

גם הרשויות מתייחסות למערכות מתזים כחלק ממערך בטיחות אש שדורש תכנון, התקנה ובקרה בהתאם לתקן הרלוונטי. לדוגמה, במסמכי דרישות מופיעה התייחסות לת"י 1596 עבור מערכות מתזים ולצורך באישורים מתאימים במקרים שבהם המערכת נדרשת. 

מה הקשר בין מיגון אש לבין מערכות שליטה בעשן?

עשן הוא גורם משמעותי באירוע שריפה ולכן מיגון אש אינו מתייחס רק ללהבות. במבנים מסוימים נדרשות מערכות שמטרתן לשלוט בתנועת העשן והחום. מערכות אלו יכולות לכלול מפוחים, דמפרים, פתחים, רפפות ורכיבי בקרה, בהתאם לתכנון.

הקשר למיגון הפאסיבי חשוב משום שהפרדות בין אזורים משפיעות על האופן שבו עשן יכול לנוע במבנה. אם קיימת הפרדה בין אזורים והיא מתפקדת בהתאם לייעודה, ניתן לנהל בצורה טובה יותר את תנועת העשן. אם קיימים פתחים לא מטופלים או מעברים שאינם מוגנים, עשן עלול לעבור בין אזורים ולפגוע בתפקוד של מערך ההגנה.

מערכות שליטה בעשן עשויות להיות מחוברות גם למערכות גילוי ובקרה. לכן נדרש תכנון אינטגרטיבי ולא התקנה של כל מערכת בנפרד. מסמכי כבאות רשמיים כוללים התייחסות למערכות בקרת עשן, לרבות תקנים העוסקים במערכות שליטה בעשן ובמפוחים ייעודיים במקרים שבהם נדרשת מערכת כזו.

מדוע אינטגרציה בין מערכות מיגון אש חשובה?

אינטגרציה פירושה שהמערכות השונות אינן פועלות כיחידות מבודדות. מערכת גילוי יכולה לזהות אירוע, להעביר אות לרכזת ולגרום למערכות אחרות לבצע פעולות שהוגדרו מראש. כדי שהתגובה תהיה נכונה, יש להגדיר את סדר הפעולות ואת התנאים להפעלה.

לדוגמה, במקרה של גילוי אש באזור מסוים, ניתן להידרש להפעלת התרעה, להפעלת מערכת כיבוי, לשינוי מצב של מערכת אוורור, להפעלת מערכת שליטה בעשן או לביצוע פעולה אחרת בהתאם לתכנון המאושר. הפעולות המדויקות תלויות במבנה ובדרישות שחלו עליו.

בדיקת האינטגרציה חשובה לא פחות מהתקנת המערכות עצמן. מערכת יכולה להיות תקינה בפני עצמה ועדיין להיווצר בעיה כאשר היא מתקשרת עם מערכת אחרת. לכן במסמכים רשמיים של הרשות הארצית לכבאות והצלה מופיעה דרישה לבדיקת אינטגרציה בין מערכות בטיחות אש במקרים הרלוונטיים. 

איך מתכננים שילוב נכון בפרויקט חדש?

בפרויקט חדש עדיף להכניס את נושא מיגון האש כבר בשלבי התכנון הראשונים. כאשר מערכת גילוי, ספרינקלרים, הפרדות אש, תעלות מיזוג, תשתיות חשמל ומערכות שליטה בעשן מתוכננות בנפרד, עלולות להיווצר התנגשויות בין המערכות.

לדוגמה, תוואי של תעלת מיזוג יכול לעבור דרך אלמנט שאמור לשמור על הפרדת אש. אם הנושא אינו מטופל בזמן, יהיה צורך למצוא פתרון באתר לאחר שהעבודות כבר התקדמו. תכנון מוקדם מאפשר לתאם את הפתחים, המעברים, הציוד והגישה לתחזוקה ולצמצם שינויים מאוחרים.

בפרויקטים מסחריים, תעשייתיים וציבוריים יש חשיבות מיוחדת לתיאום בין אדריכל, יועץ בטיחות אש, מתכנני מערכות, קבלנים ובעלי מקצוע נוספים. תעשיות מיגון אש מציינת באתר החברה כי היא מספקת שירותי התקנה ותחזוקה למערכות גילוי וכיבוי, ספרינקלרים וציוד כיבוי, וכן ליווי מול יועצי בטיחות ורשות הכבאות. 

מה צריך לבדוק במבנה קיים?

במבנה קיים מתחילים בסקר מצב ולא בהנחה שהמערכות הקיימות מתאימות. יש לבדוק את התוכניות, הציוד הקיים, היסטוריית התחזוקה, שינויים שנעשו במבנה, חלוקת האזורים, תשתיות, מערכות גילוי וכיבוי והאם בוצעו שינויים שעלולים להשפיע על בטיחות האש.

שינויים במבנה הם נקודה חשובה במיוחד. הוספת מחיצה, פתיחת מעבר, שינוי ייעוד של חדר, התקנת תקרות חדשות, שינוי תעלות מיזוג או הגדלת שטח אחסון יכולים להשפיע על תכנון מיגון האש. במצב כזה, מערכת שהייתה מתאימה בעבר אינה בהכרח מתאימה למצב החדש.

גם תחזוקה היא חלק מהתמונה. מערכת גילוי אש צריכה להיבדק ולתוחזק, וכך גם מערכות כיבוי וציוד בטיחות. במסמכי דרישות רשמיים מופיעות דרישות לתחזוקת מערכות גילוי אש ועשן ולשמירה על ציוד כיבוי במצב תקין וזמין.

מתי כדאי לערב אנשי מקצוע בתחום מיגון האש?

כדאי לערב אנשי מקצוע כבר כאשר מתכננים בנייה חדשה, שינוי ייעוד, שיפוץ משמעותי או הרחבת פעילות. מעורבות מוקדמת מאפשרת לבדוק את הדרישות לפני ביצוע עבודות ולתאם בין המערכות השונות.

גם במבנה פעיל כדאי לבצע בדיקה מקצועית כאשר קיימים ליקויים חוזרים, שינויים בתשתיות או שינוי בכמות ובסוג החומרים המאוחסנים. מחסן שהפך למחסן עם עומס אש גבוה יותר, לדוגמה, עשוי לדרוש בחינה מחודשת של מערכות ההגנה.

הבחירה אינה צריכה להיות בין מיגון אש פאסיבי לבין מערכות אקטיביות. המטרה היא לבנות מערך שבו כל שכבה משלימה את האחרת. תכנון נכון צריך להתייחס לסיכונים, למבנה, לדרישות החוק והתקנים וליכולת התחזוקה לאורך זמן.

איך מיגון אש פאסיבי ואקטיבי עובדים יחד בזמן שריפה?

כאשר מתרחשת שריפה, כל שכבה במערך אמורה לבצע תפקיד מוגדר. מערכת הגילוי יכולה לזהות את האירוע ולהתריע. מערכת כיבוי יכולה לפעול בהתאם לסוג המערכת ולתנאי ההפעלה. במקביל, הפרדות אש יכולות לסייע בהגבלת התפשטות האש והעשן בין אזורים.

אם קיימת מערכת שליטה בעשן, היא יכולה לפעול בהתאם לתרחיש שתוכנן עבורה. מערכות נוספות עשויות לבצע פעולות שנקבעו מראש כחלק ממשטר ההפעלות. המטרה היא לאפשר תגובה מתואמת ולא סדרה של פעולות שאינן קשורות זו לזו.

היעילות של המערך תלויה גם בתכנון וגם בתחזוקה. מערכת מתקדמת שלא נבדקה או רכיב פאסיבי שנפגע במהלך שיפוץ עלולים ליצור פער בין התכנון לבין המצב בפועל. לכן יש להתייחס למיגון האש כאל מערכת שלמה לאורך כל חיי המבנה.

כיצד לבחור ספק למערכות מיגון אש?

בחירת ספק צריכה להתבסס על ניסיון רלוונטי, יכולת תכנון, התקנה ותחזוקה והיכרות עם דרישות הבטיחות הרלוונטיות. חשוב לבדוק האם הספק מסוגל לטפל במכלול המערכות או לתאם בין בעלי המקצוע השונים כאשר נדרש.

כדאי לבקש פירוט של הפתרון ולא להסתפק ברשימת ציוד. הצעה מקצועית צריכה להסביר מה נדרש, מה מטרת כל מערכת, כיצד היא מתחברת למערכות אחרות ומה כוללת התחזוקה בהמשך. במערכות מיגון אש, ההתאמה למבנה חשובה לא פחות מהמוצר עצמו.

תעשיות מיגון אש מציגה באתר החברה ניסיון של יותר מ-25 שנה, שירותי התקנה ותחזוקה למערכות גילוי וכיבוי, ספרינקלרים וציוד כיבוי, וכן שירותי ייעוץ וליווי מול גורמי בטיחות ורשות הכבאות. 

מיגון אש פאסיבי ומיגון אש אקטיבי אינם פתרונות מתחרים. לכל אחד מהם תפקיד אחר במערך הבטיחות. המיגון הפאסיבי מתמקד במבנה עצמו, בהפרדות, בעמידות של רכיבים ובצמצום האפשרות להתפשטות אש ועשן. המיגון האקטיבי מתמקד בזיהוי האירוע, התרעה, כיבוי ושליטה בתנאים שנוצרים בזמן השריפה.

השילוב ביניהם מאפשר ליצור שכבות הגנה משלימות. מערכת גילוי יכולה לזהות אירוע, מערכת כיבוי יכולה להגיב אליו, מערכת שליטה בעשן יכולה לסייע בניהול העשן, והפתרונות הפאסיביים יכולים לסייע בהגבלת המעבר בין אזורים. כדי שהמערכות יעבדו יחד, נדרש תכנון מוקדם, תיאום ובדיקת אינטגרציה בהתאם לדרישות הפרויקט.

בפועל, מיגון אש איכותי מתחיל בהתאמה למבנה ולא ברכישת ציוד בודד. סוג המבנה, השימושים, גובה החללים, החומרים, התשתיות, מערכות המיזוג, מסלולי המילוט ודרישות הרשויות משפיעים על הפתרון הנדרש. תכנון, התקנה ותחזוקה על ידי גורם מקצועי מאפשרים לבנות מערך מסודר ולשמור על רמת בטיחות מתאימה לאורך זמן. תעשיות מיגון אש מספקת מגוון שירותים בתחום גילוי וכיבוי אש, ספרינקלרים, ציוד כיבוי, מערכות שחרור עשן וייעוץ בטיחותי.