תרגולי חירום במבנים המדריך המלא להכנת עובדים ודיירים בטיחות מנצחת עם תעשיות מיגון אש

מדוע תרגול קבוע הוא המפתח?

הטבע האנושי נוטה לפאניקה במצבי לחץ. תרגול חוזר ונשנה מטמיע את הנהלים בזיכרון הגופני, ומאפשר לאנשים לפעול בצורה יעילה גם תחת עומס רגשי.

• הפחתת זמן התגובה: עובד או דייר מיומן יודע מיד לאתר את מטף הכיבוי הקרוב ולפעול על פי הנהלים, במקום לבזבז זמן יקר בחיפוש או היסוס. 
• בדיקת תקינות המערכות: תרגיל מאפשר לבחון בזמן אמת את יעילות מערכת ספרינקלרים, נתיבי הפינוי, תאורת החירום ותפקוד מערכות גילוי אש ושאר מערכות כיבוי אש. 
• זיהוי כשלים בתכנון: רק בסימולציה ניתן לגלות צווארי בקבוק בדרכי המילוט, או חוסר בהירות בשרשרת הפיקוד.

שלושת עמודי התווך במיגון אש: שילוב תרגול וטכנולוגיה

הכנת עובדים ודיירים חייבת להתמקד בהיכרות מעמיקה עם הציוד הקריטי שנועד למיגון אש. כל תרגול צריך לכלול הדגמה והסבר על אופן הפעולה של:

1. מערכות גילוי וכיבוי אש אוטומטיות

אלו הן העיניים והריאות של המבנה, שתפקידן לזהות, להתריע ולעיתים אף להתחיל בכיבוי עוד לפני הגעת כוחות ההצלה.

• מערכות גילוי אש: עובדים ודיירים צריכים לדעת לזהות את צליל האזעקה ולפעול מיד עם קבלת ההתראה. יש להסביר על מיקום לחצני האזעקה הידניים וכיצד להפעיל אותם. הכרת לוח הבקרה והצגת אזור השריפה המדווח משפרת את יכולת קבלת ההחלטות של צוותי החירום הפנימיים. 
• מערכת ספרינקלרים: מיתוס נפוץ הוא שכל הספרינקלרים בבניין מופעלים בבת אחת. חשוב להדגיש כי רק הראש שמעל מוקד האש נפתח כתוצאה מהחום הגבוה. בתרגול יש להסביר את תפקידה של המערכת ספרינקלרים כקו ההגנה הראשון והאפקטיבי ביותר לעצירת התפשטות האש, ולהדגים את מיקום ברז כיבוי הסמוך או חדר משאבות המים.

2. מטפים וגלגלונים: כלי עבודה קריטיים

לכיבוי ראשוני ומיידי, אין תחליף למטף נייד או לגלגלון מים. הכשרת עובדים ודיירים בשימוש נכון בציוד זה היא קריטית:

בניית תכנית ההכנה: הפיכת ידע לפעולה

הכנת העובדים והדיירים אינה מסתכמת בהצבת שלטים. נדרשת תוכנית הדרכה מקיפה, הכוללת את ארבעת השלבים הבאים:

1. הדרכה תיאורטית ופרקטית

• הכרת המבנה וסכנותיו: מיפוי סיכונים ספציפיים לאופי הפעילות (מטבחים, חדרי שרתים, אחסון חומרים דליקים). 
• לימוד תפקידים: מינוי והכשרת צוות חירום (כגון נאמני בטיחות אש, אחראי קומה/אגף), אשר מקבלים הכשרה מעמיקה יותר על הפעלת מערכות כיבוי אש, סיוע בפינוי והפעלת מטפים. 
• תרגול ה-3 שלבי 'זיהוי וכיבוי':
  1. זיהוי: זיהוי האש והפעלת מערכות גילוי אש/אזעקה ידנית.
  2. תגובה: ניסיון כיבוי ראשוני באמצעות מטף (רק אם בטוח וניתן לשלוט באש).
  3. פינוי: פינוי מיידי, בטוח ומסודר דרך נתיבי מילוט.

2. תרגולי פינוי תקופתיים

יש לבצע תרגילי פינוי לפחות פעמיים בשנה. תרגול אחד צריך להיות יזום (מתוכנן), והשני תרגיל פתע, המדמה מציאות בצורה הטובה ביותר.

1. בדיקת נתיבי המילוט: ודאו שנתיבי המילוט פנויים תמיד, מסומנים בבירור ותאורת החירום פועלת.
2. נקודת כינוס: ודאו שכל אדם יודע היכן נקודת הכינוס ומכירים את נוהל ספירת הנוכחים.
3. תחקור והפקת לקחים: לאחר התרגול, יש לקיים תחקיר מסודר לזיהוי כשלים – החל מאיטיות בפינוי ועד לתפעול לקוי של מערכת ספרינקלרים או מטפים (אם תורגל). יש לתקן את הכשלים ולתרגל שוב.

3. דגש מיוחד לדיירים במגורים

בנייני מגורים דורשים דגש על אחריות אישית וקהילתית, כיוון שלרוב אין צוות חירום מוגדר.

• מיקום הציוד: ודאו שכל דייר יודע את מיקום מטפים קומתיים וגלגלונים, ושיש גישה חופשית למערכות הראשיות (כגון חדר משאבות כיבוי). 
• חשיבות סגירת דלתות: הדגשת החשיבות של סגירת דלתות הדירה והמבנה בעת פינוי כדי למנוע התפשטות עשן ואש (אפקט ארובה). 
• היכרות עם מערכות: הדיירים צריכים להכיר את מערכות גילוי אש המשותפות, כגון גלאי עשן בחדר המדרגות או הפעלת הספרינקלר במרתף או בחניון.

4. תחזוקה שוטפת – העורק הראשי לבטיחות

גם המוכנות הטובה ביותר שווה כקליפת השום אם הציוד לא תקין. תעשיות מיגון אש מדגישים כי יש לבצע בדיקות תקופתיות למערכות, בהתאם לדרישות התקן:

1. בדיקת מטפים: בדיקה חודשית ויזואלית ובדיקה שנתית מקיפה על ידי מוסמך. 
2. בדיקת מערכות: בדיקת תקינות רבעונית ושנתית של מערכת ספרינקלרים, מערכות גילוי אש וכלל מערכות כיבוי אש על ידי גורם מוסמך ואישור מול הרשויות.