מהן הדרישות העדכניות של התקן הישראלי למערכות מיגון אש בבנייני מגורים גבוהים?

למה גובה הבניין משפיע על דרישות מיגון האש?

ככל שהבניין גבוה יותר, כך גדל הזמן הדרוש לפינוי והקושי של כוחות הכיבוי להגיע לקומות העליונות. לכן דרישות מיגון אש בבניינים אינן זהות בכל בניין מגורים. בניין בן מספר קומות אינו מתוכנן באותה צורה כמו מגדל מגורים בגובה עשרות מטרים, ובוודאי לא כמו בניין החורג מגובה של 42 מטרים.

הגובה הוא רק אחד מהגורמים שנבחנים. יש משמעות גם למבנה הפנימי, למספר הדירות, לשטחי השירות, לקיומו של חניון, למספר המפלסים התת־קרקעיים, למחסנים ולחדרים טכניים. לדוגמה, הדרישות העדכניות של כבאות והצלה מגדירות מסלולים נפרדים לבניין מגורים גבוה ולבניין רב קומות עד 42 מטר, ואף מבחינות בין מבנים הכוללים חלקים תת־קרקעיים לבין מבנים ללא חלקים כאלה. 

לכן, כאשר בודקים מערכת למיגון אש בבניין קיים או מתכננים מערכת לבניין חדש, אין להסתפק בשאלה האם המבנה "גבוה". יש לקבוע תחילה את הסיווג המדויק שלו ואת התנאים החלים עליו. טעות בסיווג עלולה לגרום לתכנון שאינו מתאים לדרישות ההיתר או לדרישות הרשות.

אילו תקנים ישראליים מרכזיים קשורים למערכות מיגון אש?

אחד התקנים המרכזיים בתחום מערכות גילוי האש הוא ת"י 1220. במאגר הדרישות של כבאות והצלה מופיעה דרישה לתכנון והתקנת מערכת גילוי אש ועשן בהתאם לת"י 1220 חלק 3 כאשר מערכת כזו נדרשת. אותו תקן מופיע גם בהקשר של מערכות התרעה ומסירת הודעות חירום. 

תחום המתזים האוטומטיים מוסדר באמצעות ת"י 1596. דרישות הכבאות קובעות כי מערכת מתזי מים אוטומטית צריכה להיות מתוכננת ומותקנת בהתאם לתקן זה ולהוראות הרלוונטיות, כאשר הסידור המדויק תלוי בסוג המבנה ובייעודו. בבנייני מגורים גבוהים קיימות דרישות למתזים באזורים שונים, לרבות חלקים תת־קרקעיים, חניונים, מחסנים וחדרי אשפה בהתאם לסיווג ולתנאי המבנה. 

גם מערכות כיבוי ידניות וציוד מים כפופים לתקנים. לדוגמה, במאגר הרשמי מופיעה דרישה לאישור מעבדה מוכרת לכך שמערכת כיבוי אש על בסיס מים תוכננה ובוצעה בהתאם לת"י 1205 חלק 1. בנוסף קיימות דרישות לת"י 2206 חלק 2 עבור גלגלוני כיבוי אש שהותקנו בהתאם למועד הרלוונטי. 

מה נדרש ממערכת גילוי אש בבניין מגורים גבוה?

מערכת גילוי אש צריכה לספק זיהוי והתרעה בזמן, במיוחד בשטחים שבהם עוברים הדיירים או שבהם קיימת אפשרות להתפתחות שריפה. בבנייני מגורים גבוהים מופיעות דרישות לגילוי ולהתרעה בשטחים משותפים, ובבניינים מסוימים נדרשים לחצני אזעקה ידניים וצופרים או אמצעי התרעה אור־קוליים במבואות ובפרוזדורים קומתיים משותפים.

בבניינים בגובה 13- 29 מטר, למשל, המאגר העדכני כולל דרישה למערכת גילוי אש ועשן בהתאם לת"י 1220 חלק 3, ובמקרים מסוימים מציין במפורש התקנת לחצני אזעקה ידניים ואמצעי התרעה במבואות ובפרוזדורים משותפים. כאשר קיים חניון בשטח של 500 מ"ר ומעלה, עשויות לחול דרישות נוספות למערכות התרעה בחניון. 

חשוב להבדיל בין מערכת גילוי מרכזית לבין גלאי עשן עצמאיים בתוך הדירות. במאגר מופיעה גם דרישה לגלאי עשן עצמאי בהתאם לת"י 1220 חלק 5, כאשר הגלאי נדרש בחדרי שינה בהתאם לסיווג המבנה והדרישות הספציפיות. לכן מערכת הגילוי בשטחים המשותפים אינה בהכרח תחליף לגלאים העצמאיים הנדרשים בתוך יחידות הדיור.

מתי נדרשים ספרינקלרים בבנייני מגורים?

מערכת מתזים אוטומטית, המוכרת בשם ספרינקלרים, מיועדת לזהות התפתחות חום באזור מסוים ולהפעיל מתזים בהתאם לתכנון המערכת. מטרתה היא לספק תגובה מוקדמת לשריפה ולהגביל את התפתחותה עד להגעת כוחות הכיבוי או לאפשר זמן נוסף לפינוי.

בבנייני מגורים גבוהים קיימות דרישות למערכת מתזים באזורים מסוימים. לפי המאגר הרשמי, בבניין מגורים בגובה 13- 29 מטר המערכת נדרשת בין היתר במחסנים, במחסנים הצמודים לדירות ונפתחים למבואה הקומתית, בחדרי אופניים, בחדרי עגלות, בחדרי אשפה, בחלקים תת־קרקעיים ובחניון. דרישות נוספות עשויות לחול בהתאם למבנה ולמערכות הקיימות בו. 

במבנים הכוללים חניונים או מערכות חניה מיוחדות עשויות להיות דרישות תכנון שונות. לדוגמה, במערכת חניה אוטומטית או חצי אוטומטית עשויות להידרש דרישות תכנון ספציפיות לרמת הסיכון ולמסכי מים. המשמעות היא שלא ניתן לבחור ראשי מתזים או לקבוע את מספרם ללא תכנון מקצועי של המערכת בהתאם לסיכון ולתצורת המבנה. 

מה ההבדל בין בניין בגובה 13-29 מטר לבין בניין עד 42 מטר?

בניין מגורים בגובה 13- 29 מטר מוגדר במאגר כבניין מגורים גבוה. עבורו קיימות דרישות הנוגעות למערכות גילוי, מתזים, דרכי מילוט, חדרי מדרגות, הפרדות אש, חומרים, חשמל ואמצעי בטיחות נוספים. הדרישות משתנות גם בהתאם לשאלה אם קיימים חניונים, מחסנים ומפלסים תת־קרקעיים. 

בניין רב קומות מעל 29 ועד 42 מטר מקבל סיווג נפרד. במבנים אלה מופיעות דרישות למערכות גילוי אש ועשן בהתאם לת"י 1220 חלק 3, לרבות במבואות ובפרוזדורים קומתיים משותפים, בחדר מדרגות מוגן ובשטחים משותפים וחדרים טכניים משותפים בהתאם לתנאים הרלוונטיים. 

בנוסף, בבניין רב קומות עד 42 מטר מופיעות דרישות לציוד כיבוי בחניון. עמדת כיבוי תקנית יכולה לכלול ברז כיבוי בקוטר 2 צול, שני זרנוקים באורך 15 מטר, מזנק, גלגלון ומטפה במשקל 6 ק"ג, כאשר הציוד מאוחסן בארון כיבוי ייעודי. 

מה נדרש בחניונים ובאזורים תת־קרקעיים?

חניון תת-קרקעי הוא אזור בעל מאפייני סיכון שונים מדירת מגורים. עשן עלול להצטבר במהירות, הראות עלולה להיפגע, וגישה של צוותי הכיבוי מורכבת יותר כאשר מדובר במספר מפלסים מתחת לקרקע. לכן מערכות מיגון אש נדרשות להתייחס לחניון כחלק נפרד ממערך הבטיחות של הבניין.

בדרישות העדכניות מופיעות דרישות למתזים בחניונים ולמערכות גילוי והתרעה בהתאם לגודל החניון ולסיווג המבנה. לדוגמה, בבנייני מגורים מסוימים חניון בשטח של 500 מ"ר ומעלה מחייב אמצעי התרעה הכוללים לחצני אזעקה ואמצעי התרעה אור־קוליים. 

בבניינים עם חלקים תת־קרקעיים נדרשת בחינה של מערכת המתזים, אספקת המים, עמדות הכיבוי, שליטה בעשן ודרכי המילוט. בחלק מהמקרים קיימות דרישות שונות למערכת המתזים של החניון לעומת מערכת המתזים של אזורי המגורים. לכן תכנון נכון צריך להתייחס לכל המפלסים כחלק ממערכת אחת מתואמת.

כיצד מתבצע מיגון מפני עשן?

שריפה אינה מסכנת רק בגלל הלהבות. עשן וגזי בעירה עלולים להפוך את המילוט למסוכן מאוד, ולכן שליטה בעשן היא חלק חשוב מתכנון בטיחות האש במבנים גבוהים. תקנות התכנון והבנייה כוללות הוראות בנושא אופני שליטה בעשן, והדרישות נקבעות לפי סוג המבנה והמערכות שתוכננו בו.

בבניינים גבוהים ורבי קומות עשויות להידרש מערכות לפינוי או לשליטה בעשן, ובמבנים מסוימים קיימות דרישות ללוחות פיקוד ייעודיים. במאגר דרישות הכבאות מופיעה, לדוגמה, התייחסות ללוח הפעלת מפוחים לשחרור עשן בבנייני מגורים שגובהם מעל 42 מטר ולמבנים נוספים בהתאם לתנאים המפורטים בדרישות. 

המערכת צריכה להיות מתוכננת כחלק ממערך הבטיחות ולא כמערכת עצמאית שאינה מתקשרת עם יתר המערכות. בעת אירוע שריפה ייתכן שיהיה צורך בתיאום בין גילוי האש, הפעלת מפוחים, מערכות חשמל חירום, מעליות, דלתות ואמצעי התרעה. תכנון כזה מחייב תיאום בין יועצי הבניין והמערכות השונות.

מדוע חדר המדרגות הוא חלק מרכזי במיגון אש?

חדר מדרגות מוגן נועד לאפשר דרך מילוט בטוחה יחסית בעת אירוע חירום. בבניינים גבוהים ורבי קומות הוא מקבל חשיבות מיוחדת משום שהדיירים אינם יכולים בדרך כלל להגיע במהירות ישירות אל מחוץ לבניין. הדרישות כוללות התייחסות לחדרי מדרגות מוגנים, למספר דרכי המוצא ולחומרים ולדלתות במוצא. 

בבניינים בגובה 13- 29 מטר מופיעות דרישות הנוגעות לחדר מדרגות מוגן ולמדרגות חוץ, וכן דרישות לחומרי בנייה וגימור בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח. המשמעות היא שהמיגון אינו מבוסס רק על מערכות אלקטרוניות, אלא גם על תכנון פיזי שמטרתו לשמור על דרך המילוט. 

גם דלתות בדרך המוצא צריכות לעמוד בדרישות הרלוונטיות. במאגר העדכני מופיעה, בין היתר, דרישה לכך שדלת בדרך מוצא תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט ללא מפתח נשלף, באמצעות אמצעי פתיחה מתאים. לכן בדיקת בטיחות בבניין צריכה לכלול גם את האלמנטים הפיזיים של המילוט.

מה התפקיד של אספקת המים במערכות הכיבוי?

מערכת כיבוי מבוססת מים תלויה באספקת מים מתאימה. אין די בהתקנת צנרת ומתזים, יש לוודא שהמערכת מקבלת את תנאי הזרימה והלחץ הדרושים לפי התכנון והתקן הרלוונטי. מסיבה זו דרישות הכבאות כוללות גם התייחסות לאימות זמינות רשת המים ולבדיקות מערכת.

במאגר העדכני מופיעה דרישה לאישור מעבדה מוכרת לכך שמערכת כיבוי אש במים תוכננה ובוצעה לפי ת"י 1596. באותה דרישה מצוין כי בדיקת ההתקנה כוללת אימות של זמינות רשת המים העירונית כחלק מאישור המערכת. 

כאשר מערכת המבנה כוללת משאבות, מאגרי מים או אמצעי הגברת לחץ, יש להתאים את התכנון לדרישות הספציפיות של המבנה. אין לקבוע מראש שכל בניין רב קומות מחייב בדיוק אותו מערך מים. ההחלטה תלויה בנתוני הבניין, בדרישות ההיתר, בתכנון ההידראולי ובדרישות הרשות.

מה הקשר בין מערכת החשמל למיגון האש?

מערכות בטיחות רבות חייבות להמשיך לפעול גם במקרה של הפסקת חשמל. לכן במבנים שבהם קיימות מערכות חירום נדרש תכנון של אספקת החשמל, גיבוי וממשקים בין מערכות. מאגר דרישות הכבאות מפנה גם לחוק החשמל ולתקנותיו בכל הקשור למערכות החשמל בבניינים.

בבניינים הכוללים מערכות חירום נדרש לעיתים גנרטור חירום, ובמאגר מופיעה דרישה לאישור מהנדס בודק חשמל מוסמך בדבר תקינות הגנרטור ועמידתו בעומס המתוכנן למערכות החירום. דרישה זו מדגישה שהגנרטור אינו נועד רק לתאורת חירום, אלא עשוי להידרש להפעלת מערכות בטיחות שונות. 

במגדלים ובבניינים מורכבים חשוב במיוחד לבצע בדיקת עומסים ותיאום בין כל הצרכנים המחוברים למערכת החירום. אם מספר מערכות מופעלות בו־זמנית בזמן אירוע, יש לוודא שהתשתית החשמלית והגיבוי תוכננו בהתאם לתרחיש שנקבע בתכנון.

אילו אמצעי כיבוי ידניים נדרשים?

לצד מערכות אוטומטיות, בבניינים קיימים אמצעי כיבוי המאפשרים תגובה ראשונית לשריפה. בין האמצעים ניתן למצוא מטפים, גלגלונים, ברזי כיבוי ועמדות כיבוי. הדרישות משתנות לפי סיווג המבנה, מיקומו וגודלו.

במאגר הדרישות מופיעה דרישה למטף אבקה במשקל 3 ק"ג בכל דירה במקרים הרלוונטיים, בהתאם לת"י 129 חלק 2 ולסיווג שנקבע. קיימות גם דרישות לעמדות כיבוי בחניונים של בניינים רב־קומתיים, הכוללות מספר פריטי ציוד שנועדו לאפשר פעולות כיבוי ראשוניות. 

גם מיקום הציוד חשוב. עמדת כיבוי שאינה נגישה, חסומה על ידי ציוד או אינה מסומנת בצורה ברורה עלולה לפגוע ביכולת להשתמש בה בשעת חירום. לכן יש לבדוק לא רק את עצם קיומו של הציוד, אלא גם את מצב התחזוקה, הנגישות וההתאמה לדרישות.

אילו בדיקות ואישורים נדרשים למערכות?

מערכות מיגון אש אינן מסתיימות ביום ההתקנה. עבור מערכות רבות נדרשים אישורים של מעבדות מוכרות או גורמים מוסמכים, בהתאם לסוג המערכת ולדרישות הפרויקט. המאגר הרשמי כולל דרישות לקבלת אישורים למערכות גילוי אש, מערכות כיבוי במים, מערכות כריזה ואמצעי בטיחות נוספים. 

לדוגמה, עבור מערכת גילוי אש ועשן מופיעה דרישה לאישור מעבדה מוכרת שהמערכת תוכננה ובוצעה בהתאם לת"י 1220 חלק 3 כאשר מערכת כזו נדרשת. עבור מערכת כיבוי במים מופיעה דרישה לאישור בהתאם לת"י 1596. 

בבניין קיים חשוב לבדוק גם את ההיסטוריה של המערכות. מערכת שהותקנה לפני שנים אינה בהכרח עומדת אוטומטית בכל דרישה שחלה כיום על בניין חדש. מאגר הכבאות עצמו מציין כי על מבנה חלות הדרישות שהיו בהתאם למועד קבלת היתר הבנייה, ולכן יש לבדוק את מסמכי הפרויקט וההיתר לפני שמסיקים מסקנות לגבי חובת שדרוג.

מה צריך לבדוק לפני שדרוג מערכות מיגון אש בבניין קיים?

השלב הראשון הוא איסוף מסמכי הבניין: היתר בנייה, תכניות בטיחות אש, מסמכי מערכות קיימות, אישורי מעבדות, תיק שטח וכל מסמך נוסף שנדרש בפרויקט. לאחר מכן יש לבצע סקר פיזי של הבניין ולבדוק האם המערכות המותקנות תואמות בפועל את התכניות ואת מצב המבנה כיום.

חשוב לבדוק את כל הרכיבים ולא רק את לוח גילוי האש. יש לבחון גלאים, לחצני אזעקה, צופרים, מתזים, משאבות, מאגרי מים אם קיימים, עמדות כיבוי, גלגלונים, מטפים, מערכות שליטה בעשן, גנרטור, חדרי מדרגות ודרכי מילוט. כל רכיב עשוי להשפיע על התאמת המערכת הכוללת.

כאשר בוצעו בבניין שינויים כמו סגירת מחסנים, שינוי חלוקת שטחים, הוספת מערכות מיזוג, שינוי בחניון או שיפוץ משמעותי, יש לבדוק האם השינוי משפיע על מערך הבטיחות. במקרים כאלה כדאי לבצע בדיקה מקצועית לפני שמבצעים החלפה נקודתית של ציוד.

השוואה בין סוגי בנייני מגורים

כיצד מתאימים מערכת למיגון אש לדרישות בפועל?

התאמת מערכת למיגון אש מתחילה בהבנת המבנה ולא בבחירת מוצר. יש לקבוע את סיווג הבניין, לבדוק את גובהו, לבחון את מספר הקומות והמפלסים, לאתר אזורים בעלי סיכון מיוחד ולבדוק את מערכות הבטיחות הקיימות. רק לאחר מכן ניתן לקבוע איזה שילוב של גילוי, התרעה, כיבוי ושליטה בעשן מתאים לפרויקט.

בפרויקט חדש, התכנון צריך להיכנס כבר לשלבי התכנון האדריכלי והמערכות. מיקום פירי השירות, חדרי המשאבות, מאגרי המים, לוחות החשמל, חדרי המדרגות, פתחי האוורור ודרכי המילוט משפיע על היכולת להתקין את מערכות הבטיחות בצורה תקינה. תכנון מאוחר עלול ליצור התנגשויות עם מערכות אחרות ולגרום לשינויים יקרים.

בבניין קיים, הדגש הוא על התאמה בין המצב בפועל לבין המסמכים והדרישות. אם המערכת ישנה, אם חסרים אישורים או אם נעשו שינויים במבנה, כדאי לבצע סקר מקצועי ולגבש תכנית מסודרת. כך ניתן לטפל בליקויים לפי סדר עדיפויות במקום לבצע החלפות נקודתיות ללא בדיקה כוללת.

מה האחריות של ועד הבית בנוגע למערכות מיגון אש?

ועד הבית אחראי, בהתאם למבנה ולהסדרים הרלוונטיים, על ניהול ותחזוקת הרכוש המשותף. כאשר מערכות בטיחות אש נמצאות בשטחים המשותפים, תחזוקתן אינה עניין אסתטי או נוחות בלבד. תקינות המערכת עשויה להיות קריטית ליכולת הבניין להתמודד עם אירוע חירום.

התחזוקה צריכה להתייחס למערכות השונות ולא רק למטפים. יש לבחון את לוחות הבקרה, ספקי הכוח, הגלאים, אמצעי ההתרעה, מערכות המתזים, המשאבות, עמדות הכיבוי, גלגלונים, מערכות העשן וציוד החירום בהתאם למערכות הקיימות בבניין.

בנוסף, חשוב לשמור מסמכים ואישורים בצורה מסודרת. כאשר מתבצעת ביקורת, החלפת מערכת או טיפול בתקלה, מסמכים אלה מאפשרים להבין מה הותקן, מתי בוצעו הבדיקות ומה נדרש להמשך. ניהול מסודר מקל גם על טיפול בתקלות ועל תכנון שדרוגים עתידיים.

מה חשוב לדעת על דרישות חדשות לעומת בניינים ישנים?

אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שכל בניין חייב לעמוד היום בדיוק באותן דרישות החלות על בניין חדש. בפועל, מאגר כבאות והצלה מציין במפורש כי על מבנה חלות הדרישות שהיו בהתאם למועד קבלת היתר הבנייה. לכן כאשר בוחנים בניין קיים, יש להתחיל מההיתר והמסמכים ההיסטוריים ולא רק מרשימת דרישות כללית. 

עם זאת, מצב זה אינו אומר שמותר להתעלם מליקויים או ממערכות שאינן תקינות. מערכת שנדרשה בעבר צריכה להיות מתוחזקת בהתאם לדרישות הרלוונטיות, ואם מבוצע שינוי משמעותי במבנה ייתכן שהדרישות לפרויקט ישתנו. לכן יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו ולמסמכים הקיימים.

כאשר קיימת אי־ודאות, מומלץ שלא לקבל החלטה רק על בסיס גיל הבניין או מספר הקומות. בדיקה מקצועית של יועץ בטיחות אש או בעל מקצוע מתאים יכולה להבהיר אילו מערכות קיימות, מה מצבן, אילו אישורים חסרים ומה נדרש כדי להתאים את הבניין לדרישות הרלוונטיות.

מערכות מיגון אש בבנייני מגורים משותפים גבוהים הן מכלול של מערכות ואמצעים שעובדים יחד: גילוי אש ועשן, התרעה, מתזים, עמדות כיבוי, מערכות שליטה בעשן, דרכי מילוט, חדרי מדרגות מוגנים, אספקת מים, חשמל חירום וציוד כיבוי. הדרישות אינן אחידות לכל המבנים והן משתנות בהתאם לגובה, לתכנון, לקיומם של חניונים וחלקים תת־קרקעיים ולמאפיינים נוספים.